כאשר מדובר על זוג הורים, לפני הכל מדובר על 2 אנשים שהצליחו לבנות מערכת יחסים שעובדת מנסיון שצברו יחד בחיים המשותפים כזוג, אחרי שלמדו מה נקודות רגישות של כל אחד ואיפה צריך לחזק, הדברים נהיו יחסית ברורים לשני הצדדים.
יחד עם זאת כל מערכת יחסים היא מורכבת.
ברוב המקרים הסיבה לכך זה חוסר תקשורת או תקשורת לקויה.
בהרחבת התא הזוגי הזה -התוספת החדשה לחיים מביאה איתה הרבה אושר וטעם החיים למרות זאת יש גם חלק (למי משמעותי יותר ולמי פחות, מה שבטוח שהוא נוכח!) שמטלטל את העולם המוכר שהצלחנו ליצור ומהווה מערבולת רגשית לכל אחד מבני הזוג. כאשר כל אחד מתמודד עם השינוי הגדול בדרכו ולפעמים עם עצמו מבלי לשתף .
מאוד אנושי לשפוט ולבקר את האחר. מאוד קל לתרץ על עייפות, חוסר סבלנות, ציפיות אל מול המציאות ולהיאחז בעמדה של קורבן.
השאלה איך העמדה של קורבן מקדמת אותי? אותנו כזוג או אותנו כמשפחה? מה המתכון לצאת מהברוך הזה ולבנות משפחה עם חברות ותמיכה הדדית?
כמה הצעות להתחלה:
- כל אחד מבני הזוג צריך לדבר.
אם שומרים בבטן זה לא מקדם את אף אחד מהצדדים. ולזכור שהשני לא יודע לקרוא מחשבות! מה שלא נאמר, לא מובן מעליו. אז כל אחד חייב להוציא מילים מהפה.
- תיאום ציפיות. עדיף להתכונן לבוא התינוק לעולם ולדבר את הציפיות אחד מהשניה, מהתינוק וכדאי לשמוע איש מקצוע שיוכל לכוון מעט למציאות שמחכה לכם כדי לקבל כלים להתמודד ולדעת לקבל החלטות מבחירה מושכלת הנוגעות בלידה וחיים של אחרי.
כמובן לקחת בחשבון שהדברים מאוד דינאמיים וניתנים לשינוי בכל רגע.
- חלוקת תפקידים ביניכם ובין המשפחה או אנשים שתרצו להיעזר בהם. תזכרו, על מנת לקבל עזרה טובה, צריך לדעת מה לבקש ובאיזה מינון נוח לכם לקבל את העזרה. לדעת מה אתם צריכים זה לא חוצפה. ההפך הוא הנכון, זה לעזור לאנשים שאוהבים אותכם לתת אפשרות להיות משמעותיים עבורכם! אין בזה פסול, העיקר שלום בית ופניות לדברים החשובים עבורכם באמת.
- סדר עדיפויות. לדעת לא לצפות שהדברים שהתרגלתם אליהם התנהלו באותה צורה. להחליט על סדר עדיפויות החדש שמתאים למשפחה היום ומראש להסכים שיהיו שינוים ממה שהתרגלתם. עדיף שהאמא תשן כאשר תינוק יושן, תתאושש מהלידה ולא תדאג בלנהל את הדברים אחרים שצריכים להיעשות שאולי קודם היו נעשים בצורה שותפת בלי לשים לב. לעצום עיניים, ממש להחליט ממה אפשר להתעלם כרגע ולזכור שזו תקופה אינטנסיבית יחד עם זאת היא זמנית!
- לפרגן. פירגון זה בסיס להקשבה טובה, זוגיות בריאה וראיה אופטימית אל העתיד המשותף עם מלא מוטיבציה. להזכיר אחד לשנייה על מה אנחנו מודים, על מה אוהבים, על מה גאים, ממה מרוצים ולזכור ששום דבר לא מובן מעליו. להגיד “תודה” זה כל כך פשוט ויחד עם זאת כל כך קריטי לשמוע לכל אחד מאיתנו.
מאחלת להתחיל את המסע שלכם ברגל ימין וחיוך רחב על הפנים! עם שותפות, קשר עין ומוכנות להפתעות,
סבלנות וסובלנות אחד כלפי השנייה ולתהליך שהתחלתם ליצור יחד כמשפחה שהתרחבה לה פתאום.
אלה טלקר.
