הכתבה פורסמה באתר mako ונכתבה ע”י אלה טלקר יזמת חברת Nine Plus Life ודולה המלווה נשים וזוגות במהלך כל תקופת ההיריון והלידה.
הייתם מדמיינים את הסבים שלנו בחדר לידה? תומכים בסבתא ומגעים לקורס הכנה ללידה? נשמע מוזר?
לא עבר זמן רב מאז והצלחנו לייצר שינוי אדיר. הגענו למציאות בה הגברים רוצים לקחת חלק פעיל במהלך כל שלבי הלידה, ללמוד ולהיות נוכחים בהולדת הילדים שלהם. מציאות שוות זכויות גם בחלוקת ההתאוששות מהלידה. מציאות אחרת. אז נכון שגרמנו למציאות להשתנות. מצד שני, הגברים לא קיבלו, באמת, כלים איך להתאים את עצמם למה שנוצר כאן, איך באמת להתמודד ולתמוך. נוצר פער בין הרצון להיות שם ולתמוך לבין היכולת לממש את זה. אנחנו נמצאים בתקופה לא פשוטה, לחץ אינסופי, עצב לאומי וכך החרדה מהריון גבוהה יותר, כמובן מהלידה ואין ספק כי התפקיד של הגבר בלידה משמעותי מאוד עבור היולדת.
אז בכל זאת, אני רוצה רגע לשים את ה 10 טעויות שאתם הגברים מוכרחים להימנע מהם בלידה ואם את היולדת קוראת את הכתוב, תגזרי ותציגי לבן הזוג שלך
אז מה לא לעשות? או 10 טעויות של גברים בליווי לידה:
- לא ללטף את הפנים בזמן הציר. אישה בזמן הציר כאובה. התחושה עולה ומתעצמת ונשארת לכמה רגעים בעוצמה גבוהה. על מנת לצלוח את רגעי הציר חשוב לאפשר ליולדת להתכנס פנימה ולהתרכז בנשימה איטית. להרפות את הגפיים של הגוף, למרות הרצון לכווץ חשוב להסדיר את הנשימה בזכות כך תגיע ההקלה. במידה ויש הסחות דעת כמו ליטוף בפנים זה מחזיר למציאות בה נוכחים, החדר, הכאב, הקושי.
- לא לדבר בזמן הציר אלא אם כן אתה מעודד ומחזק. יש בני זוג שמנסים לדייק ומתחילים להנחות, “לא ככה”, “את לא נושמת, תנשמי”, “את לא זזה, תזוזי”, “את לא עושה נכון”, “המיילדת אמרה לך לעשות שש”, “את לא עושה נכון את אמורה להרפות פנים”… הרבה מלל, הרבה הנחיות. זה לא תורם בשום צורה. זה מפעיל את המוח ומוציא את האישה מהצד הרגשי שאמור לעזור להתמודד לצד ההגיוני והחושב, לצד שמחליש בזמן הלידה ומשפטים כמו “את לא” רק מורידים מוטיבציה, מבטלים וגורמים לפקפק בכוחות הפנימיים. לכן, אמרו רק דברים טובים או אל תדברו בכלל. דברים טובים כמו – אני גאה בך, את מדהימה אותי, את מהממת, את עושה הכל נכון, תראי כמה עוצמות יש בך, איזה יופי את מתמודדת, כמה שאת מקרבת את התינוק שלנו.. רק חיזוקים!
- תשתי. תשתי עוד. תשתי. שתית כבר? לפעמים התחושה שזה הכלי היחיד שיש ובלעדיו הבן זוג אבוד.
וכן, חשוב לשתות אבל.. אם שותים יותר מידי זה יכול להקשות ולהעלות מיצי כיבה כלפי מעלה כי זה מדלל מידי את תוכן הכיבה לצד כיווץ הרחם. גם ככה יש לרוב הקאות כחלק תקין וטבעי של הגוף לקראת הלידה – התרוקנות. לפעמים שלשולים ולפעמים הקאות. אז כן לשתות, עדיף מקש ועדיף בשלוקים קטנים כל פעם. ותשתו שניכם יחד. - להחזיק יד וזהו. דיברנו כבר שלציר יש התחלה, שיא ואז הפוגה. בשלב מסוים הכל אינטנסיבי והתחושה שאין ממש הפוגה אלא רק נקודת שיא עולה ויורדת אך התחושה נשארת רצופה. להחזיק יד זה רומנטי. אך זה לא עוזר בהתמודדות עם הציר עצמו. כשכואב ויש לאשה יד להחזיק היא “ננעלת” עליה וזה, שלעצמו נוגד הרפיה ומייצר התנגדות לציר כי הגוף בדריחות, נעול ופחות משפת פעולה ״לשחרר״ ולקדם את התינוק. כמו שהיד שלה מעולה עליך ככה הגוף נעול ולא מאפשר התקדמות לתינוק. לכן, עדיף לשים את הידיים שלך או בבטן התחתונה כחימום שיגיע מכף היד שלך לאזור הבטן התחתונה ויעשה פלאים או שתחבק את עצמות הישבן ותקרב את הלחיים של הישבן אחד לשני. זה ממש יקל בתחושה של הציר.
- הבעת פנים. נכון שלא כולם משחקים פוקר, אבל בבקשה – לקראת הלידה עמוד מול מראה ווודא שאתה יודע להישאר עם חיוך לא משנה מה קורה. אישה בלידה ניזונה מהסביבה. יש לך השפעה ישירה על איך הלידה תתפתח ובאיזה אופן תסתיים רק מלהסתכל לך בעיניים. אם האישה שלך תראה ממך בהלה, עיניים מבוהלות, אבודות, היא תאבד את האחיזה, את הבטחון ומולה יופיעו כל הסרטים הכי שחורים שפשוט יכולים לחסום את התקדמות הלידה. אז בבקשה ממך, תשדר בטחון ורוגע! עיניים מחוייכות עם משפט כמו אני כאן לצידך כל הזמן, את נהדרת! הכל מדהים! אנחנו יחד, הכל טוב!
- לא לדבר עם הצוות מעל הראש של היולדת. נכון שיש לא מעט מושגים ששומעים בחדר לידה. לפעמים יש נטיה לשאול שאלות כמו, אז מה היא צריכה לעשות? אז מה אתם עושים לה? מה לעשות שלא יכאב לה? המילים כמו היא, לה, מאוד חוסמות וגורמות לאישה היולדת להרגיש כמו מוצר להוצאת תינוק. יש לה שם, יש אתכם, יחד. האישה היולדת היא עוצמתית, חזקה, אישה בלידה! אז לשנות את הטקסט ל- אנחנו רוצים לדעת… חשוב לנו.. האם יש לכם משהו להציע לנו.. לנו, אנחנו, שמה של בת הזוג.. ובת הזוג שלך היא חלק בשיחה. אם היא בציר לתת כבוד לציר. להגיד רגע הציר יעבור ונמשיך בשיחה. מדובר בגופה של האישה שלך. אי אפשר לדבר או לקבל החלטות מבלי שהיא מרוכזת ומבינה וחלק מהשיחה הזו.
- לא להזדהות. נכון שיש מעורבות רגשית. נכון שמאוד קל להזדהות ולהגיד וואו כמה קשה לך, ואוו כמה כואב לך, מסכנה שלי.. כמה קשה לי לראות אותך ככה.. מחליש. תחשוב שאתה בחדר כושר מרים משקולת ואומרים לך – אין סיכוי, תראה אותך ותראה את המשקולת, זה ממש כבד, זה יגמור אותך.. זה מוריד מוטיבציה נכון? לעומת זאת לומר לך שאתה מסוגל! קטן עליך! אני מאמינה בך! גם אם קשה ומכון זה קשה, יש רצון להמשיך! יש דרייב. ייצר את הדרייב הזה עבור אהובתך. זה הדלק שלה.
- לא להיות בטלפון. מאוד מושך לעדכן, לענות לאמא שלה שדואגת. על הדרך להציץ במייל מהעבודה. על הדרך לחשב כמה שעות כבר עברו.. ואולי לנקות רגע ראש עם איזה משחק או להתעדכן מה קורה בחדשות ואז, חס וחלילה, עוד לשתף אותה בהן. מדובר באירוע חד פעמי בחיים של שניכם. תהיו בו. תחוו אותו. תייצרו אותו כחוויה מעצימה וכחוויה זוגית. זה אפשרי וזה תלוי רק בך. מוזיקה, אווירה קלילה, צחוק, בכי, חיבוק ונשיקה.
- לא לאכול אוכל ריחני במיוחד. לידה יכולה להימשך זמן מה. וכן חשוב לצבור אנרגיות וכן מותר לאכול. השאלה מה אוכלים? נוח לי יותר לומר מה לא. לא לטונה, לא לנקניקים, לא לביצה קשה ולא למטוגן. חדר לידה ללא חלונות. חדר לידה הוא חדר יחסית קטן ובו יש כבר את שניכם עם כל המזוודות שהבאתם, את המיילדת ואולי עוד מישהו שלצידכם. תרחם על כולם בבקשה. יש מחיר לאוכל הזה והוא כבד.
- שמור על פרטיות. גם אם המשפחה כבר הפתיעה והם יושבים מחוץ לדלת. קורה ששיתפתם את הקבוצה המשפחתית שאתם בחדר לידה. טעות של מתחילים. ועכשיו הם כבר יושבים מחוץ לדלת ובכל פעם שאתה יוצא החוצה שואלים, נו מה? ילדה? מה קשה לה? לקחה אפידורל? עושים לה זירוז? מה, היא תקועה?
ואז סוף סוף כשיש בכי של תינוק, הדלת נפתחת ולעיניי חם וחמות אשתך היפה עם רגליים פסוקות לרווחה וסדין בדם. בבקשה תמנע מזה לקרות. תבקש פרטיות. תדרוש סבלנות. אם צריך, ערוך איתם תיאום ציפיות מראש.גברים, זיכרו, לא משנה מה קורה בחוץ, מה המצב הלאומי כרגע, הכאב העצום שכולנו חווים, אולי אפילו יש אזעקה תוך כדי, באותו הרגע של הלידה, בת הזוג שלך זקוקה לך וחווית הלידה היא חוויה זוגית. לכן, כאשר מצפים ללידה ניתן וחשוב לייצר אותה כחוויה מעצימה עבור שני בני הזוג שנמצאים בתהליך יחד. בוודאי בימים כאלה.
